טלפון: 077-5004689 , אימייל: info@gefenbiz.co.il

יועץ – בחירה או ייעוד ?

אני ‘יועצת עסקית’ ברישיון משרד הכלכלה מזה עשרים שנה. לא בחרתי בזה כמקצוע, ובזמנו אפילו לא כל כך הבנתי כיצד זה יכול להיות מוגדר כמקצוע. יותר משבחרתי לעסוק לפרנסתי בתחום הייעוץ, הייעוץ ‘בחר’ בי. מאז שצברתי מספיק ביטחון מקצועי בענף שבו עבדתי, התחלתי לייעץ.  לא ידעתי שאני ‘יועצת’, ועדיין לא לקחתי כסף על הייעוץ, אבל הרגשתי שאני תורמת בצורה משמעותית מאוד לפרנסה של האנשים שיעצתי להם. במקביל קיבלתי מן האנשים שנועצו בי תגובות אוהדות מאוד, והתמיכה הלכה וגדלה.

עם הזמן למדתי לייעץ רק לאלו שביקשו את עצתי, ובשלב מאוחר יותר הפכתי את הייעוץ למקצוע.

בתחילה לא הייתה לי מדיניות מסודרת. הכלים שבהם השתמשתי היו ‘מומצאים’ – פיתחתי אותם תוך כדי תנועה, שכללתי ותיקנתי את מודל העבודה שוב ושוב. הגבולות של הייעוץ לא היו ברורים, ופעלתי בעיקר באינטואיטיביות מפותחת מאוד. מערכת היחסים בין היועץ ללקוח לא הייתה מוסדרת, והרגשתי צורך לקבוע אותה בצורה ממוסגרת כחלק בלתי נפרד מהסכם העבודה. אתיקה מקצועית הייתה נושא שלא היה עם מי לדבר עליו.

כיום, עם התפתחותו של תחום הייעוץ למקצוע, יש ספרות אקדמית ומקצועית ענפה בנושאים השונים. בעיקר בשפה האנגלית.

מאמר קצר זה בא לענות על הצורך של ‘לעשות סדר מקצועי’ בתחום הייעוץ כמקצוע.

כל בעל מקצוע חופשי  שיש לו השכלה, ידע וניסיון מקצועי –  אם זה איש מחשבים, אדריכל, עורך דין, רופא, רואה חשבון, מהנדס, מטפל ברפואה טבעית – וכן מי שיש לו ניסיון עסקי רחב בתחום כלשהו – נמצא לעתים בתפקיד של יועץ.

מגמת ההתמקצעות והנטייה העכשווית להתמחות מקצועית, למומחיות מאוד מדויקת ומסוימת בתחום ייחודי, בנוסף לשינויים במבנה שוק העבודה בעולם המערבי משפיעות השפעה ניכרת על התפתחות תחום הייעוץ כמקצוע.

לעתים אנשים מנוסים ומוערכים בתחומם, שצברו ידע בענף מסוים, עבדו בחברות רציניות; אנשים בעלי הישגים ברורים וחשובים, שכבר הכשירו דור חדש בתחום, לא מצליחים למצוא תפקיד שהולם אותם בענף המוכר. עולם התעסוקה במשרות הבכירות הוא קטן ואין מספיק משרות בראש הפרמידה. בנוסף לכך, גישת ה- OUT SORCING  מושלת כיום בעולם הקורפורציות. החברות יעדיפו לשכור את שירותיו של מומחה שיוביל עבורן את הפרויקט ללא התחייבות לטווח הארוך (פנסיות, פיצויים, יחסי עובד/מעביד, ועוד). שינויים אלו ואחרים דוחפים אנשים להחליט להיכנס לתחום הייעוץ כמקצוע.

העידן הדיגיטלי יצר מציאות של תחומי נישה מרובים. ההיגיון שעומד מאחורי ‘מילות חיפוש’ במנועי החיפוש, הוא שכל תחום מאופיין על ידי מילות מפתח שקשורות לאותו תחום, וה – CROSS  CONECTIONS    (ההקשרים הטבעיים וההכללה) פחות ופחות באים לידי ביטוי. יש ציפייה למומחים לתחומים ותת-תחומים אלו.

בנוסף לכך, התפתחות העולם הווירטואלי יצרה תחומים חדשים, שלא היה בהם צורך בעבר. תחום המחשוב התפתח מאוד – החומרה, התוכנה והאפליקציות. תחום השיווק התפתח מאוד והשתנה עם החידושים האינטרנטיים – כניסת השימוש ברשתות החברתיות והשימוש הרחב והגובר בטלפון הנייד.

לצד זה, העולם הווירטואלי מהווה פלטפורמה יוצאת מן הכלל ל’מיתוג אישי’, ומאפשר למומחים להנגיש את הידע שלהם לכל דורש. המחשב בשימוש הביתי, התפתחות האינטרנט והשימוש ברשתות החברתיות , ביחד עם ההתפתחויות המואצות של הטכנולוגיה מאז שנות האלפיים, מאפשרים נגישות מרבית לקהלים גדולים ופירקו את מחסומי הכניסה המסורתיים שהיו קיימים עד לעידן הדיגיטלי. כיום כל אחד יכול להכריז על עצמו כמומחה בתחומו, וכל אחד יכול להגיע לקהלים גדולים באופן בלתי אמצעי. בעקבות התהליכים מרחיקי הלכת, הכלכליים והטכנולוגיים, מחסומי הכניסה לתחום הייעוץ כמקצוע נמוכים מאוד.

הנטייה הטבעית, הסיבה והמוטיבציה של האדם להפוך להיות יועץ, יכולות להיות שונות מאדם לאדם, אך יש תכונות אופי מסוימות שמבחינות בין היועץ המצוין לאחד שאינו כזה.

באתר האינטרנט של חברת מקנזי (אחת החברות הגדולות ביותר בעולם בתחום הייעוץ העסקי – יש להם יותר ממאה משרדים ברחבי העולם ויותר מ-3,000 יועצים פעילים) המילה ‘מנהיגות’ (על הטיותיה השונות) חוזרת על עצמה שוב ושוב, ולא בכדי.

מגזין ‘פורבס’ טוען שיועצים עסקיים הם אנשים שמאופיינים כבעלי יכולת ביצועית גבוהה וניסיון עבודה מעניין. במאמר מכונן מנה ‘פורבס’ שש יכולות אישיות שהופכות את היועץ מסתם יועץ, ליועץ מעולה:

  1. אדם שעושה בדיוק את מה שהוא אמר שיעשה. זה נשמע פשוט, אבל מעטים האנשים שבאמת עומדים בזה. תכונה זו היא חשובה מאוד על מנת לבנות אמון ואמינות אצל הלקוחות.
  2. אדם שיש לו תשומת לב לפרטים הקטנים. תכונה זו כל כך אקוטית להצלחת היועץ בגלל המשמעות של חסרונה. מי שלא שם לב לפרטים, יתקשה לספק את הסחורה ללקוח. הלקוח מצפה לדיוק. לסדר. להתקדמות, והאלוקים נמצא בפרטים הקטנים.
  3. אדם שיש לו את הדבר’ שלו. יועץ שיש לו מומחיות מסוימת, צף מעל כולם בתחום שלו. בתחילת הקריירה אין מנוס מלטפל במגוון רחב של בעיות ועסקים. עם הזמן רצוי מאוד להתמקד בדבר שהכי מעניין אותך ונכון לך.
  4. אדם שיודע איך לחשוב, לפני שהלקוח חושב. יועץ טוב יהיה לעתים קרובות בעל אישיות אלפא. אך מה שבאמת מאפיין את היועץ המעולה הוא היכולת שלו להתמקד, לא רק במשימות שמתקיימות, אלא במקביל לחשוב בצורה ביקורתית על הדרך שבה הן מתקיימות. לדוגמה, אם הלקוח מבקש שתגבש תכנית שיווק דיגיטלית, נסה קודם להבין, האם הלקוחות שלו נמצאים באינטרנט? מה נכון לו ולעסק שלו באמת? איזה סוג נוכחות דיגיטלית נדרשת? האם העלויות רלוונטיות לעסק שלו? איך התמחור של המוצר יושפע מזה? ועוד.
  5. אדם בעל תושייה. כיועץ אתה עלול (לעתים קרובות יותר ממה שאתה חושב) להיקלע למצב שמבקשים ממך תשובה ופתרון לבעיה שחדשה לך לחלוטין, ולפעמים היא אפילו חדשה לגמרי לענף התעשייה שלך. כשאתה עומד בפני בעיות קשות אין לך על מי לסמוך, אלא על עצמך ועל היכולת שלך, על התושייה שלך למצוא פתרון יצירתי. גם בעזרת אחרים.
  6. אדם שלא מפחד לחשוב. בסיס העבודה של היועץ המעולה הוא שהוא לא מניח הנחות. הוא שואל, מברר ואז שואל שוב שאלות הבהרה. השאלות הן הדרך היחידה שעוזרת לך לוודא שאתה מבין מה הלקוח צריך, לעומת מה הוא מבקש שתעשה עבורו. חשוב ביותר לשאול ולהבין מה האתגרים והבעיות בגינם מבקשים את עצתך. אם אין לך שאלה, שקף את מה שאתה הבנת עד כה, על מנת להבהיר ללקוח איפה אתה.

 

בסופו של עניין, יש המון יועצים טובים… השאלה היא איזה יועץ אתה?

ואם תשאלו אותי, גם יועץ טוב וגם יועץ מעולה צריך להיות אדם שנהנה מכך שאנשים אחרים מצליחים!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן